ניתוח של מבחן ה- MATH-CPT
מבחן התפקוד המתמשך בחשבון (מתמ”ח, באנגלית: MATH-CPT) שייך לקבוצת המבחנים הממוחשבים Continuous Performance Test CPT) ) שנועד לאבחן קשיים בקשב וריכוז בעיקר לאוכלוסייה של בעלי הפרעת קשב וריכוז, אך גם לאוכלוסיות קליניות אחרות, כמו לליקויי למידה ולבעלי פגיעות מוחיות. המבחן גם מתאים לשימוש במחקרים הבודקים רמת קשב וריכוז של אוכלוסיות ‘נורמאליות’ ו/או ‘קליניות.’
At present, the MATH-CPT is standardized for use with individuals between the ages of 12 and 90המבחן מתוקנן לאוכלוסייה של מתבגרים מעל גיל 12 ועד גיל 90, נוסח הילדים/נערים הוא לגילאי 8 ועד 28. המבחן הוא ברמה מעט יותר קשה מאשר מבחני קשב מתמשך ממוחשבים אחרים ולכן יש להקפיד על טווח הגילאים. בגלל שהמבחן מתבסס על מיומנויות נלמדת, החשבון, הוא לא מתאים לכאלה עם ליקוי למידה ברמה קשה בחשבון (דיסקלקוליה). נבדקים עם ליקוי למידה קל ובינוני בחשבון יכולים להיבחן ללא חשש של עיוות התוצאות בגלל הליקוי. עם נבדקים עם ליקוי ברמה קשה בחשבון צריך הבודק/ת להחליט האם המבחן מתאים להם. במידה והליקוי לא משפיע על אלגברה ברמה קלה, סביר להניח שהוא לא יפריע לתוצאות במבחן המתמ”ח. it should not be used with individuals with severe dyscalculia (defined as a mathematics learning disability). Individuals with mild dyscalculia may be tested without concern.
למרות שהמתמ”ח נותן הגדרה ברורה האם הנבדק נמצא ברמת תפקוד של אוכלוסייה רגילה או ברמה של בעלי הפרעת קשב וריכוז, אין לבסס אבחנה על קיומה של הפרעת קשב וריכוז (Attention Deficit Hyperactivity Disorder) רק על סמך תוצאות במבחן המתמ”ח. על הבודק להיעזר בכלים נוספים כמו מבחן אינטליגנציה, מבחנים קוגניטיביים אחרים המעריכים קשב וריכוז, שאלונים למורים, שאלונים להורים ושאלונים לנבדק עצמו. רק שילוב של ממצאים מכלים אלה (כולם או חלקם) על ידי בעל/ת מקצוע יכול לתת תשובה תקפה ואמינה לקיומה או אי קיומה של הפרעת קשב וריכוז.
ביצוע מבחן המעריך יכולת אינטלקטואלית הוא כלי חשוב מאד להערכת יכולת קשב וריכוז. תוצאות בתחום ‘הנורמאלי’ במבחן המתמ”ח לבעלי יכולת אינטלקטואלית גבוהה וגבוהה מאד יכולות לשנות את מתן האבחנה הסופית לאותה האוכלוסייה כך שבכל זאת הם יאובחנו כבעלי הפרעת קשב וריכוז. גם ההפך הוא נכון: תוצאות גבוליות-נמוכות של בעלי יכולת אינטלקטואלית נמוכה או נמוכה מאד יכולות לשנות את האבחנה הסופית בכך שהנבחן לא יאובחן כבעל הפרעת קשב וריכוז. פירוש זה נתון לחוות דעתו של בעל מקצוע מוסמך ומנוסה בתחום.
בדיווח על תוצאות הנבדק/ת במתמ”ח תמיד, ובכל המשתנים, תוצאות גבוהות יותר של המדדים הנורמטיביים (סטיות תקן, ניקוד סטנדרטי ואחוזון) מצביעות על תפקוד טוב יותר, כלומר, על רמת קשב וריכוז גבוהה יותר. הדבר נכון גם בגרפים, בכל הגרפים נעשה שימוש ב-”ניקוד סטנדרטי” (בניקוד זה משתמשים ברוב מבחני האינטליגנציה, הממוצע בו הוא 100 וסטיית התקן היא 15). ממצאים הנראים בגרפים מעל ניקוד סטנדרטי של 100הם טובים יותר מאלו של האוכלוסייה הנורמאלית, וככל שהציון גבוה יותר המשמעות היא שהביצוע באותו משתנה היה טוב יותר (כלומר ללא להפרעת קשב).
הסבר למשתנים השונים שעליהם מדווח מבחן המתמ”ח:
טבלת התוצאות של המשתנים המרכזיים במתמ”ח
Table of test’s main measures: הטבלה של התוצאות הראשיות התוצאות שמופיעות על המסך הן של: הזמן הכולל של ביצוע המבחן זמן כולל (בדקות), סטיית התקן של הזמן, תגובות ניחוש, תגובות מהירות שגויות, אימפולסיביות, תגובות נכונות, ניקוד הקשב הכללי, קשב מתמשך זמן, קשב מתמשך סטיית תקן, קשב מתמשך אימפולסיביות, וקשב מתמשך תגובות נכונות. לכל משתנה כתוב הניקוד הגולמי, ניקוד סטיות תקן (Z-Score), ניקוד סטנדרטי (Standard-score) ואחוזון-מאון (Percentile). הסברים של כל משתנה נמצאים למטה:
כותרות טבלת התוצאות הראשיות “Main Results”
ניקוד גולמי. זוהי כותרת לתוצאות הגולמיות של המבחן כפי שהן מחושבות ברמה הראשונית של דיווח התוצאות ללא עיבוד התוצאות, כלומר ללא סטנדרטיזציה. לאלה המשתמשים במתמ”ח לצורך מחקר, עליכם להשתמש בניקוד הגולמי לצורך ביצוע הניתוחים הסטטיסטיים שאתם מבצעים.
Standard deviation (SD) or Z-Score. מדד שהופך את הנתונים הגולמיים לדיווח נורמטיבי בהשוואה לאוכלוסייה ‘הנורמאלית.’ המדד הזה מדווח על תוצאות בסטיות תקן מהממוצע, כאשר הממוצע הוא 0.0. טווח הדיווח כאן הוא מהציון הגבוה של 3.1 ועד הציון הנמוך של 3.1-. למרות שבאופן תיאורטי יש אפשרות להגיע לציון גבוה יותר או נמוך יותר, מבחינה מעשית זה לא מוסיף הרבה להבנת הממצאים.
Standard score. כאן יש דיווח על פירוש התוצאות הגולמיות בסולם שונה שהוא קל יותר להבנה מאשר סטיות התקן. מדד זה משמש לרוב במבחני אינטליגנציה כאשר ממוצע האוכלוסייה הוא 100 וסטיית התקן היא 15. במתמ”ח מדווחות התוצאות של הניקוד הסטנדרטי מהניקוד הגבוה של 146 ועד הניקוד הנמוך של 54 למרות שבאופן תיאורטי יש אפשרות להגיע לציון גבוה יותר או נמוך יותר, מבחינה מעשית זה לא מוסיף הרבה להבנת הממצאים.
Percentile rank בסולם זה מדווח על פירוש התוצאות הגולמיות בסולם שבו הממוצע הוא 50-הניקוד הגבוה ביותר הוא 99 והניקוד הנמוך ביותר הוא 1. זהו מדד נוח יותר לכאלה המתמצאים פחות בסטטיסטיקה, משמעותו היא שכל אחוזון שהנבדק משיג במדד מסוים מציין את מיקומו בהשוואה לכלל האוכלוסייה של 100 אחוזים. ציון אחוזון של 60 משמעותו שהנבחן השיג באותו מדד ציון שהוא טוב יותר מ-60 אחוזים של כלל האוכלוסייה ה’נורמאלית’ לעומת זאת הוא פחות טוב מ-39 אחוז של האוכלוסייה ה-’נורמאלית'.
המשתנים
Total Time (in minutes). מדד המציין את הזמן שלקח לנבחן/ת לבצע את כל בעיות החשבון של המבחן, בדקות. שמות אחרים המסבירים משתנה זה הם ‘קצב עבודה’ או ‘מהירות התגובה.’ במחקרים שונים שנעשו בעבר נמצא מדד הזמן הכולל כמרכיב חשוב מאד בהערכת רמת הקשב הכללית של הנבחן/ת. במתמ”ח, ביחד עם מספר התשובות הנכונות, הם שני המשתנים החשובים ביותר בהערכת רמת הקשב הכללית.
Standard deviation of reaction time. מדד זה מעריך את סטיית התקן של מהירות התגובה של כל שאלות המבחן. זהו מדד של עקביות הביצועים של הנבחן בהקשר למהירות התגובה. תפקוד עקבי של מהירות תגובה הדומה בבעיה אחת ליתר הבעיות יראה על ניקוד גולמי נמוך, סטיית תקן נמוכה, ניקוד סטנדרטי גבוה, ואחוזון גבוה. לעומת זאת תפקוד משתנה של פעם לאט ופעם מהר יתבטא בניקוד גולמי ובסטיית תקן גבוה של סטיית התקן של הזמן; בעוד שהניקוד הסטנדרטי והאחוזון יהיו נמוכים.
Anticipatory responses. מחקר מקדים עם המתמ”ח הראה שלפעולה פשוטה בחשבון כפי שמופיעה במתמ”ח נדרשת לפחות חצי שנייה. תגובות מהירות מחצי שנייה משמעותן שהנבחן/ת לא בדק את התשובה אלא ניחש אותה. במקרה כזה התשובה תיספר כתגובת ניחוש ולא כתגובה נכונה או לא נכונה. תגובות ניחוש הן מדד עקרי בהערכת האימפולסיביות של הנבדקים, כפי שנעשה במבחנים ממוחשבים רבים אחרים.
Fast-wrong responses. משתנה זה סופר את התגובות השגויות שקצב התגובה שלהן היה מהיר יותר ממוצע קצב התשובות של הנבחן עצמו (הנוסחה היא: הזמן הכולל לחלק ב-450 שאלות המבחן או 270 בנוסח הילדים/נערים). לתשובות מסוג זה, יש סבירות גבוהה שהנבחן/ת טעה בגלל תגובות מהירות-אימפולסיביות. מדד זה מצטרף לתגובות ניחוש בהערכה הכוללת של אימפולסיביות. חשוב לזכור שמדד זה חלש יותר בהערכת האימפולסיביות מאשר תגובות הניחוש ונראה שהוא מעריך סוג מסוים של אימפולסיביות פחות משמעותית.
Total impulsivity. משתנה זה מעריך את הרמה הכללית של אימפולסיביות הנבחן. משתנה זה מורכב מצירוף של התוצאות הגולמיות של ‘תגובות ניחוש’ עם ‘תגובות שגויות מהירות.’ אימפולסיביות היא אחד משלושת המשתנים החשובים ביותר להערכת הפרעת קשב וריכוז (השניים האחרים הם קשב והיפראקטיביות).
Correct responses. משתנה זה מדווח על כמה תשובות נכונות ענה הנבחן מתוך 450 (או 270 בנוסח הילדים/נערים) הבעיות שישנן במבחן. זהו מדד הקשב של המבחן (קשב הוא אחד משלושת המשתנים החשובים ביותר להערכת הפרעת קשב וריכוז (השניים האחרים הם היפראקטיביות ואימפולסיביות). ההסבר למדד זה הוא כך: כל נבחן יודע את התשובות לשאלות החשבון הקלות המופיעות על המסך במבחן המתמ”ח. הסיבה שנבחן/ת טועים היא שהם לא מספיק מרוכזים בחישוב הפשוט ו/או במתן התשובה, למרות שיש להם את היכולת לענות בצורה נכונה.
Overall attention formula. תוצאה זו היא חישוב כללי של מספר משתנים של המבחן שנמצאו כמבדילים בצורה משמעותית בין אוכלוסייה ‘נורמאלית’ לבין אוכלוסייה של בעלי הפרעת קשב וריכוז. חישוב זה הוא המשתנה החשוב ביותר במתמ”ח והוא אמור לתת את התשובה לשאלה: האם לנבחן/ת יש הפרעת קשב וריכוז או לא. בנוסח של הנערים/בוגרים כל ניקוד גולמי שמעל 0.0 (כלומר בתחום החיובי של המספר) מצביע על אפשרות לקיומה של הפרעת קשב וריכוז. ניקוד מתחת ל-0.0 (כלומר בתחום השלילי של המספר) משמעותו שלנבחן/ת אין הפרעת קשב וריכוז. כמובן שכמו בפרוש של משתנים אחרים יש להשתמש כאן בסולמות האחרים כדי להבין את התוצאות (סטיות תקן, ניקוד סטנדרטי ואחוזון). בהתייחסות לציון הגולמי (בנוסח הנערים/בוגרים): לציון גבולי של נוסחת הקשב הכללית שבין 0.3- לבין 0.3 מומלץ להתייחס בזהירות במתן אבחנה חד משמעית. ציון גולמי שמעל ל- 0.3 משמעותו שהסיכוי שהנבחן תיפקד ברמת הפרעת הקשב והריכוז הוא גבוה יותר, בעוד שציון גולמי שמתחת ל- 0.3- משמעותו שהסיכוי שהנבחן תיפקד ברמה ‘נורמאלית’ הוא גבוה יותר.
Sustained attention – time. זהו משתנה המדווח על תפקוד הנבחן/ת לאורך כל המבחן, כאשר רמת הביצועים מוערכת על ידי תשיעיות, כלומר, המבחן מחולק ל-9 חלקים שווים של 50 (או 30 בנוסח הילדים/נערים) שאלות כל אחד. במידה ומהירות התגובה של הנבחן משתפרת תוך כדי ביצוע המבחן, הדבר יתבטא בציון גבוה יותר. במידה וקצב התגובות יורד תוך כדי ביצוע המבחן, הנבחן יקבל ציון נמוך יותר (ניקוד גולמי נמוך יותר משמעותו קשב מתמשך-זמן טוב יותר).
Sustained attention – standard deviation. זהו משתנה המדווח על עקביות קצב התגובה של הנבחן/ת לאורך כל המבחן, כאשר רמת הביצועים מוערכת על ידי תשיעיות, כלומר, המבחן מחולק ל-9 חלקים שווים של 50 שאלות כל אחד. במידה ועקביות התגובה של הנבחן משתפרת תוך כדי ביצוע המבחן, הדבר יתבטא בסטיית תקן נמוכה יותר של הניקוד הגולמי. במידה ועקביות התגובות יורדת תוך כדי ביצוע המבחן, הנבחן ישיג ציון גולמי גבוה יותר (סטיית תקן גדולה יותר) (בציון הסופי ניקוד גולמי נמוך יותר מציין תפקוד טוב יותר של קשב מתמשך-סטיית תקן של הזמן).
Sustained attention – impulsivity. זהו משתנה המדווח על תפקוד הנבחן/ת במדד האימפולסיביות לאורך כל המבחן, כאשר רמת הביצועים מוערכת על ידי תשיעיות, כלומר, המבחן מחולק ל-9 חלקים שווים של 50 (או 30 בנוסח הילדים/נערים) שאלות כל אחד. במידה ורמת האימפולסיביות של הנבחן משתפרת תוך כדי ביצוע המבחן (פחות תגובות אימפולסיביות), הדבר יתבטא בציון גולמי נמוך יותר. במידה ורמת האימפולסיביות יורדת תוך כדי ביצוע המבחן, הנבחן יקבל ציון גולמי גבוה יותר (ניקוד גולמי נמוך יותר מציין תפקוד טוב יותר בקשב מתמשך-אימפולסיביות).
Sustained attention-correct responses. זהו משתנה המדווח על תפקוד הנבחן/ת לאורך כל המבחן במשתנה התגובות הנכונות, כאשר רמת הביצועים מוערכת על ידי תשיעיות, כלומר, המבחן מחולק ל-9 חלקים שווים של 50 (או 30 בנוסח הילדים/נערים) שאלות. אם כמות התשובות הנכונות הגולמיות של הנבחן משתפרת תוך כדי ביצוע המבחן, הדבר יתבטא בציון גולמי גבוה יותר. אם כמות התשובות הנכונות הגולמיות של הנבחן יורדת תוך כדי ביצוע המבחן, הנבחן יקבל ציון גולמי נמוך יותר (ציון גולמי גבוה יותר מציין תפקוד טוב יותר בקשב מתמשך-תגובות נכונות).
תרשים (גרף) המדדים המרכזיים של המתמ”ח.
כאשר מגלגלים את המסך מטה, מתחת לטבלת התוצאות של המשתנים המרכזיים במתמ”ח נמצא תרשים זה. התרשים מציג את התוצאות של הטבלה בצורה גרפית תוך כדי שימוש בסולם ה”ניקוד סטנדרטי” (ממוצע של 100 וסטיית תקן של 15). מטרת התרשים הזה היא להציג את הממצאים בצורה גרפית ברורה המקלה על הבנה חזותית מהירה של כל המשתנים המרכזיים ומאפשרת להשוות בין התוצאות של הנבחן הנוכחי לבין התוצאות הנורמטיביות ביחס לממוצע האוכלוסייה ה”נורמאלית” שהוא הקו האדום שמסמן את הערך של 100.
טבלאות ותרשים ביצועים של המבחן בשלישים
טבלת הביצועים הגולמיים של המבחן בשלישים. הטבלה השנייה שנמצאת מצד שמאל למעלה של טבלת המדדים המרכזיים של המתמ”ח. הטבלה מציגה את התוצאות הגולמיות של הנבחן בששת המשתנים של המתמ”ח כשהם מופרדים לשלושה חלקים שווים של המבחן הכוללים 150 (או 90 בנוסח הילדים/נערים) בעיות חשבון. שליש ראשון כולל בעיות מ-1 ועד 150 (או 270 בנוסח הילדים/נערים); שליש שני כולל את בעיות 151 ועד 300 (או 91 עד 180בנוסח הילדים/נערים); ושליש שלישי כולל את בעיות 301 עד 450 (או 181 עד 270 בנוסח הילדים/נערים). המשתנים המדווחים הם: זמן כולל (בדקות); סטיית תקן של הזמן; תגובות ניחוש; תגובות שגויות מהירות; סך הכל אימפולסיביות; ותגובות נכונות. מטרת הטבלה היא להראות לבודק את תפקוד הנבחן/ת, של הניקוד הגולמי, לאורך שלושה שלישים של המבחן כדי להעריך את איכות התפקוד לאורך המבחן על ידי השוואה התרשמותית מהממצאים. raw scores for six variables for three consecutive groups of 150 problems. The first third refers to questions 1 to 150; the second third refers to questions 151 to 300; and the last third refers to questions 301 to 450. The six variables are: total time (in minutes); standard deviation of the total time; anticipatory response; fast-wrong responses; total impulsivity; and correct responses. The purpose of this table is to show the examinee’s raw score הטבלה השנייה שנמצאת מתחת תרשים (גרף) המדדים המרכזיים של המתמ”ח מציגה את התוצאות הגולמיות של הנבחן בששת המשתנים של המתמ”ח כשהם מופרדים לשלושה חלקים שווים של המבחן הכוללים 150 בעיות חשבון. שליש ראשון כולל בעיות מ-1 ועד 150; שליש שני כולל את בעיות 151 ועד 300; ושליש שלישי כולל את בעיות 301 עד 450. המשתנים המדווחים הם: זמן כולל (בשניות); סטיית תקן של הזמן; תגובות ניחוש; תגובות שגויות מהירות; סך הכל אימפולסיביות; ותגובות נכונות. מטרת הטבלה היא להראות לבודק את תפקוד הנבחן/ת, של הניקוד הגולמי, לאורך שלושה שלישים של המבחן כדי להעריך את איכות התפקוד לאורך המבחן על ידי השוואה התרשמותית מהממצאים.
טבלת ביצועים של המבחן בשלישים לפי ניקוד סטנדרטי (ניקוד סטנדרטי). הטבלה השנייה של המבחן בשלישים מציגה את התוצאות של הנבחן מעובדות בהשוואה לממוצע האוכלוסייה בארבעת המשתנים של המתמ”ח כשהם מופרדים לשלושה חלקים שווים של 150 (או 90 בנוסח הילדים/נערים) בעיות ומחושבים לפי ניקוד סטנדרטי. השלישים של המבחן הם: שליש ראשון כולל בעיות מ-1 ועד 150 (או 90 בנוסח הילדים/נערים); שליש שני כולל את בעיות 151 ועד 300 (או 91 עד 180ם בנוסח הילדים/נערים); ושליש שלישי כולל את בעיות 301 עד 450 (או 180 עד 270 בנוסח הילדים/נערים) המשתנים המדווחים הם: זמן כולל ( בשניות); סטיית תקן של הזמן; תגובות אימפולסיביות; ותגובות נכונות. מטרת הטבלה היא להראות לבודק את תפקוד הנבחן/ת, של השלישים לאורך שלושה שלישים של המבחן, הפעם בהשוואה לממוצע האוכלוסייה. ממוצע האוכלוסייה של הציון 100.
-
זמן כולל (Total time) — בצבע כחול.
-
סטיית תקן של הזמן (SD for time) — בצבע כתום.
-
סך הכל אימפולסיביות (Impulsivity responses) — בצבע ירוק.
-
תגובות נכונות (Total correct responses) — בצבע אדום.
כדי להקל על זיהוי המשתנים בגרף, בנוסף לצבעים בסוף כל קו המייצג משתנה רשום שמו של המשתנה.
טבלאות ותרשים ביצועים של המבחן בתשיעיות
טבלת ביצועים של המבחן בתשיעיות לפי ניקוד סטנדרטי (ניקוד סטנדרטי). הטבלה של מדדי ביצועים של השלישים מציגה את התוצאות הגולמיות של הנבחן בששת המשתנים של המתמ”ח כשהם מופרדים לתשעה חלקים שווים של 50 (או 30 בנוסח הילדים/נערים) בעיות. התשיעיות של המבחן הן:
תשיעית ראשונה כוללת בעיות מ-1 ועד 50 (או 30 בנוסח הילדים/נערים)
תשיעית שניה כוללת את בעיות מ-51 ועד 100 (או 31 עד 60 בנוסח הילדים/נערים)
תשיעית שלישית כוללת את בעיות מ-101 עד 150 (או 61 עד 90 בנוסח הילדים/נערים)
תשיעית רביעית כוללת בעיות מ-151 ועד 200 (או 90 עד 120 בנוסח הילדים/נערים)
תשיעית חמישית כוללת את בעיות מ-201 ועד 251 (או 121 עד 150 בנוסח הילדים/נערים)
תשיעית שישית כוללת את בעיות 251 עד 300 (או 151 עד 180 בנוסח הילדים/נערים)
תשיעית שביעית כוללת בעיות מ-301 ועד 351 (או 181 עד 210 בנוסח הילדים/נערים)
תשיעית שמינית כוללת את בעיות מ-351 ועד 400 (או 211 עד 240 בנוסח הילדים/נערים)
תשיעית תשיעית כולל את בעיות 401 עד 450 (או 241 עד 270 בנוסח הילדים/נערים)
The variables are: total time (in minutes); standard deviation of the total time; anticipatory response; fast-wrong responses; total impulsivity; and correct responses. The purpose of this table is to show the examinee’s raw score performance throughout the test divided into nine ninths and to estimate the progress throughout the test. These raw scores המשתנים המדווחים הם: זמן כולל (בשניות); סטיית תקן של הזמן; תגובות ניחוש; תגובות שגויות מהירות; סך הכל אימפולסיביות; ותגובות נכונות. מטרת הטבלה היא להראות לבודק את תפקוד הנבחן/ת, של הניקוד הגולמי, לאורך תשעה חלקים של המבחן כדי להעריך את איכות התפקוד לאורך המבחן על ידי השוואה התרשמותית מהממצאים.
Below this table is a graph titled Results Divided into Nine Parts of 50 Problems (Raw Scores). This graph depicts the results of the raw performance scores on the nine parts of the test. The graph uses the following colors to represent the different variables:
-
זמן כולל (Total time) — בצבע כחול.
-
סטיית תקן של הזמן (SD for time) — בצבע כתום.
-
סך הכל אימפולסיביות (Impulsivity responses) — בצבע ירוק.
-
תגובות נכונות (Total correct responses) — בצבע אדום.